החלטה בתיק בש"א 1878/08

1.         לפניי בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת עירבון להבטחת הוצאותיהם של המשיבים בערעור שהגישה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ברקוביץ) בת.א. 45003/98 מיום 1.8.07 (להלן: " פסק הדין"). לחלופין, התבקשה הפחתתו המשמעותית של סכום העירבון.

פסק הדין הורה על פינוייה של המבקשת מדירת מגוריה בתל אביב בכפוף לכך שהתובעים ישלמו לה סך של 121,170$ ארה"ב, על פי שער הדולר הידוע במועד התשלום.

2.         לטענת המבקשת, אישה ערירית בת 70, היא מתקיימת אך ורק מקצבת הביטוח הלאומי ומצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לעמוד בהפקדת סכום העירבון שהוטל עליה בסך 20,000 ש"ח. ביום 31.12.07 נאלצה המבקשת לפנות את דירתה בהתאם לפסק הדין ועברה להתגורר בדירה שכורה בבאר שבע, כאשר סכום הכסף שקיבלה כדמי פינוי על פי פסק הדין הינו המקור היחיד למימון מגוריה ומחייתה.

3.         עוד נטען, כי סיכויי הערעור המוגש על ידה גבוהים וכי הערעור מבקש לתקן עוול שנעשה לה כאשר כתוצאה מטעות לא נפסקו לה הפרשי הצמדה וריבית לסכום דמי הפינוי שנקבע בפסק הדין. זאת ועוד, אליבא דידה, אילו איפשר המשיב 2 את קיום פסק הדין במועדו היתה המבקשת מקבלת דמי פינוי בסך הגבוה ב-15% אולם רק בחודש 12/07 כאשר שער הדולר היה בשפל הביעו המשיבים נכונותם לבצע את פסק הדין ולא לעכבו בהליכים שונים כפי שעשו בעבר. 

4.         המשיבים 2-3 מתנגדים לבקשה. בתגובתם טענו כי המבקשת בעצמה השהתה את הפינוי משך חמישה חודשים מיום מתן פסק הדין ועד שפינתה לבסוף את הדירה ביום 31.2.07,  ואין כל יסוד לטענותיה המייחסות למשיב 2 כוונת מכוון בעיכוב התשלום על פי פסק הדין למועד שבו שער הדולר היה נמוך.

5.         לטענתם, המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מלאה להוכחת היעדר יכולתה לשאת בהפקדת העירבון. תצהירה של המבקשת אינו מפרט את אי יכולה הכלכלית, לרבות היעדר התייחסות ליכולתה לקבל סיוע מבני משפחתה לצורך הפקדת העירבון, כנדרש בפסיקה. 

כמו כן ציינו, כי סיכויי הערעור דנן הינם קלושים וכי אף המשיבים הגישו ערעור מטעמם והפקידו בקופת בית המשפט את סכום העירבון שהושת עליהם להבטחת הוצאותיה של המבקשת.

6.         עיון בבקשה ובתגובה ויישום ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה דנן הביאני לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון להתקבל באופן חלקי.

הכלל הוא, כי על בעל דין המגיש ערעור מוטלת החובה להבטיח את הוצאות המשיב בערעור ולהעמיד לשם כך בטוחה אמינה וזמינה. על בעל הדין המבקש לחרוג מן הכלל האמור, מוטל הנטל להוכיח היעדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת העירבון וכן סיכויים ממשיים לזכות בערעור. לא די בעובדה שמצבו הכלכלי של המבקש הינו דחוק על מנת להצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון, שעה שלא עלה בידיו להצביע על סיכויים ממשיים להצלחת ערעורו במסגרת טיעוניו בבקשה דנן. (בש"א 329/90 יונה אברך נ' גרוגר, פ"ד מ(2) 383; רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ' אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד(2) 383; רע"א 321/07 גושן נ' עו"ד אבי גיא).

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי :

" השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור".

7.         בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

8.         אכן, כטענת המשיבים, הבקשה נעדרת התייחסות לאפשרות סיוע מקרובי משפחה ואף אינה נתמכת בראיות ומסמכים כגון דפי חשבון בנק המצביעים על המצב הכלכלי הנטען.  משלא הוכחה כדבעי היעדר יכולת כלכלית לא מצאתי שיש לפטור המבקשת מהפקדת עירבון.

יחד עם זאת, התמונה המצטיירת ביחס למבקשת מן הבקשה והתצהיר הנלווה לה, מצביעה על קשיים כלכליים המכבידים על הפקדת העירבון וכן נראה על פני הדברים כי סיכויי הערעור הינם סבירים ולמצער אינם קלושים כטענת המשיבים.         

9.         בנסיבות אלו, ובמכלול האיזונים כאשר יש ליתן את הדעת גם להבטיח את הוצאות המשיבים אם יידחה הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבוא לקראת המבקשת ולהעמיד העירבון על סך  9000 ש"ח.       

10.        על המערערת להפקיד בקופת בית המשפט את סכום העירבון בסך 9000 ש"ח עד ליום 23.10.08, שכן אחרת יידחה הערעור.

ניתנה היום, כ"ה באלול, תשס"ח (25 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.

                איתן אורנשטיין, שופט